חוויות ילדות מצלקות אותנו בדרך בלתי נראית. לרוב אין זיכרון אחד שיכול להיות
משויך לדפוסים מעכבים ועדיין,
דרך ההתמודדות שלנו, החוויות אליהן אנו נמשכים
והמגבלות הפנימיות
משקפות דינמיקות רגשיות
שחווינו בגילאים מוקדמים. תחושת הבשלות שמאפיינת אנשים
שנעים בטבעיות לשלבים חדשים בחייהם,
כמו עצמאות כלכלית, יחסים זוגיים או הורות,
חסרה לעיתים קרובות לאלה שבגילאי הילדות והנערות
לא הצליחו לעבד ולמצות את חוויות התקופה.
..
אנו נעים במרחב בו
אנשים רבים מתהלכים כבוגרים
כשמה שמפעיל אותם הם חסכים ילדיים. צעירים רבים אינם מצליחים
לעזוב את בית ההורים
או את חסותם הרגשית
כי אינם מלאים בביטחון הנדרש. ואז את ההתבגרות, ההשלמה וההבשלה
הם נדרשים לעשות עכשיו, בגיל מבוגר,
שכבר נראה שהיו צריכים להיות במקום אחר.
זוהי אינה בעיה, האנשים הללו
הם לא פעם החברים האהובים,
הקורנים ומלאי החיים ביותר שלנו.
המאהבים הכריזמטיים, הפיטר פנים
שנראה שבנפשם נותרו ילדים. רק במבט קרוב אפשר לזהות
ששמחת החיים הילדית
מהולה בעצב ומבוכה. אין מרשם להתפתחות נכונה
אך ישנה דרך להבנה
ולהתבגרות אוהבת בכל רגע.
אף פעם לא מאוחר להשלים חסכים,
לסגור פרקים ישנים ולנוע הלאה. וזה קל יותר לאלה
שזוכרים שפרידה היא רק מעבר,
שסיום הוא לאו דווקא אובדן
ושיש בטחון וסיפוק
בתנועה שמותאמת
למחזור החיים הנוכחי. בהיענות אוהבת ופשוטה
לדרישות החיים היום.
.. תרפיה עכשווית מפגשים פרטניים בתל אביב: מור 054-6899529