אנשים חוששים להכניס
אנשים לחייהם כי הם מתביישים. הם מתביישים בהרגלים שלהם,
בשעמום, בבלבול שתמיד קיים,
בחוסר העקביות ובעיקר
בחוסר האמון בעצמם ובאהבה.
אז הם מחפשים אנשים
שפוחדים יותר ומנסים
לעשות איתם עסקה,
סידור שלא ידרוש מהם
להתחייב או להתקרב מידי,
כי הלב שלהם כבר די עייף
מאכזבות ונטישה. הם ימנעו או יקיימו יחסים חלקיים
וייראו מתוסכלים.
הם לא יודו בכך, אך אחרי שנים
של חוסר אמון, הלב שלהם
כבר לא חבר של אף אחד,
הוא מעדיף להיות לבד;
לבד אין אכזבות לא שיחות
מאשימות או רגשות אשמה.
לבד יש שקט יחסי,
יציבות רגשית ובדידות
שמנקודת מבט פנימית כבר עדיפה. בשיחות עם חברים
הם יאמרו שהם רוצים,
אך בתוך תוכם הם יודעים
שהתנאים שהם מציבים
למצוא משהו מתאים
הפכו לבלתי אפשריים.
והם ממשיכים לנסות
ולנצח את מבוך הפחד
שנבנה בתוכם משך שנים. --
מספרים על כלב צמא שישב בכיכר העיר,
כל פעם שהתקרב לבריכת המים
ראה את בבואתו
נבהל, נבח וברח.
שוב ושוב התקרב,
נבח וברח
עד שלא יכל עוד
עם החום והצמא
ושעט אל תוך בריכת המים. ברגע אחד, הבבואה נעלמה,
הפחד התפוגג וכך גם הצמא. לא קל להיות כלב אך יותר מכל
לא קל לחיות חיים של פחד.
הפחד טבעי אך כך גם
האומץ שלבסוף מגיע,
עם כנות ובהירות הוא מגיע
ומנפץ את מגבלות האשליה.
.. תרפיה עכשווית מפגשים פרטניים בזום: מור 054-6899529