יום אחד הבנתי שהחיים לא עליי. באותו רגע התפוגגה אשליה
שהיתה המציאות שלי;
תחושה מתמדת
שהכל קשור אליי,
שהכל תלוי בי
ושכל יום הוא המשך
של סיפור בהמשכים:
סיפור החיים שלי. אותו רגע שהסיפור נעלם,
הרגיש כאילו
מישהו כיבה מזגן רועש
והותיר בחדר שקט מהדהד.
שקט מוכר
שהספקתי לשכוח.
זה הרגיש כמו נצח
שהרעש ליווה את חיי כמו צל. והרגע שרעש המחשבות נעלם,
הותיר ריק אינסופי
שלתוכו פרצה
שמחה והתרגשות.
כל הזמן הזה שהתהלכתי
שטוף מחשבות על החיים שלי;
על העבר, על העתיד,
מחשבות על בחירות
שעליי לקחת
ועל דברים
מהם עליי להתחמק.
מחשבות שמסבירות מי אני,
מגינות עליי,
מטילות בי ספק
או דואגות לדימוי החברתי שלי. וכשהאורות כבו והסרט נדם
מה שנותר היתה
תחושת הקלה גדולה.
תחושה שמשהו טוב קרה
אבל גם משהו שאני לא בטוח
שאדע אי פעם להסביר. איך אפשר להסביר למישהו
שהחיים האלה בכלל לא עליו?
שכל הרגעים בהם הוא עסוק בעצמו,
מאמין שהוא עומד לפתור אותם
או להבין אותם רק מסתירים אותם? שהרגעים בהם אנחנו מזדהים
עם המחשבות והתחושות על חיינו
הם סוג של אשליה,
רעש מכונה
שמלווה אותנו
כל כך הרבה עידנים
שכבר הספקנו לשכוח
מי אנחנו באמת. ..
המרחב הזה היה מרחב של הבנה
ששום דבר כאן לא בשליטה שלי,
שלמרות מה שנדמה -
החיים הם תנועה
שקורה מעצמה
וכל ניסיון לשלוט, להחזיק
או לקחת עליהם בעלות,
אפילו הקטן ביותר,
יוצר סבל. איך אפשר להסביר
שלא נחוץ שום מאמץ
כדי להרגיש טוב.
שרוב הבעיות שלנו דמיוניות;
סיפור כזה או אחר של קושי
לקבל את עצמנו או את החיים
כמו שהם. ..
עברו המון שנים מאז הרגע ההוא,
כמעט 20, היום אני מדבר על זה יותר.
יש הרבה יותר אנשים שפתוחים להבנה,
שקרובים להבין שסוד החיים,
יותר מלאסוף הישגים,
הוא לשחרר את המאמץ
להיות מי שאנחנו לא.
ללמוד לחיות
את המציאות הטבעית
על אף הניסיונות
לשכנע אותנו תמיד
שמשהו דרוש תיקון. המציאות הטבעית
היא המרחב היחידי
בה נמצא שלמות.
בפריפריה של החיים
תמיד נמצא חשיבה
שמייצרת דילמות,
כאוס ובלבול
אך מעבר לה, במרכז,
יש שקט וביטחון בחיים
שלא ניתן להעביר במילים.
מעבר לסיפורים עליי,
על 'החיים שלי',
יש עולם שלם.
.. תרפיה עכשווית מפגשים פרטניים בזום: מור 054-6899529